וקולדה

זה לא היה האופן שבו אמר את זה. זה היה המבט מזווית העין, שנמשך בקושי שבריר שנייה. הדם קפא בעורקיה. השנה היא 1959. הרופא הגרמני בורח. הוא נהג עשר שעות רצופות. כעת הוא נמצא בעיירה נידחת באזור פטגוניה שבארגנטינה. הוא שוכר חדר במוטל, מציין את מקצועו: רוקח. למרות המבטא, הספרדית שלו סבירה למדי. הוא אוכל צלחת עדשים בפונדק, מזמזם אופרה, נוטל כדור כדור שינה ובבוקר מבצע שכיבות סמיכה. לכאורה, מדובר בבן אנוש, ...