*** *******

"נגד עיני מסתחררת כעלעול להקת הדפים של אבא. אני רצה, וידי פשוטות קדימה. אני מתרוממת על קצות אצבעותי, מנסה לתפוס בקצות הניירות המרחפים. ידי חוזרות ריקם, כמו ניסיתי לתפוס מכיתות שלג, כאילו רדפתי אחר המתים" כך מסתיים אחד הסיפורים בקובץ הנפלא הזה, שבו מתארת זרחי הסופרת את נורית הילדה המנסה להציל את כתבי אביה, הסופר המת, מן הבית המט לנפול שבנותיו ואלמנתו נאלצו לנטוש. "כמה מגוחך היה מצידו להכין לו תוכני...